ראש המכינה

 

יובל כאהן

נשוי לחגית ואב לחנן גילי הלל ובאר. גר בכפר אדומים. סא"ל במילואים.
את השכלתי ותפיסת עולמי גיבשתי בעיקר בבני עקיבא, בבית ספר הימלפרב בירושלים, בישיבת עתניאל, במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית, במכון הרטמן ובמרכז האקדמי שלם.
בחמש עשרה השנים האחרונות (וקצת יותר…) אני עוסק בחינוך במסגרות תיכוניות ועל תיכוניות שונות, העיקריות שבהן: תיכון הרטמן, מכון הרטמן, קולות, המדרשה למנהיגות עין פרת, מכון כרם, נאמני תורה ועבודה, האוניברסיטה העברית, תנועת הצופים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז האקדמי שלם, וכמובן במכינה שזכיתי להיות ממקימיה.
מאמין ברוח וחירות האדם, במורשת ישראל ובחזון הציוני ומשתדל לחנך, קודם כל את עצמי, לאורם.

המכינות הקדם צבאיות המעורבות הן התכנית החינוכית הראשונה הפונה לעם ישראל כולו ולא לסקטור אידאולוגי מסויים.

עירוב חינוכי של דתיים וחילוניים, אלא אם כן הוא נובע פשוט מנייטרליות של המערכת לשאלות זהותיות כמו במוסדות ההשכלה האקדמיים, עשוי לנובוע משתי עמדות שונות מאד (ואולי הפכיות).

אם נמשיך את האג'נדה האזרחית, הרי שבתוך חברה אזרחית קיימת נחיצות גבוהה לפלורליזם אידאולוגי. המדינה מורכבת ממספר גדול של אנשים ועמדות, ועליה לחנך בראש ובראשונה לקבלה הדדית ולגיטמציה של האחר והשונה להביע את עצמו ולעצב את חייו.

בתוך אג'נדה אזרחית ליברלית הצורך בחינוך מעורב הוא בעיקר ביצירת סבלנות ואיחוי שסעים חברתיים העלולים להניב סכסוכים ולהפר איזונים החשובים לקיום המרקם החברתי העדין במדינה.

לעומת זאת הסיבה לחינוך מעורב מתוך תפיסה לאומית היא שמה שעומד על הפרק הוא עתיד העם, וכדי ליצור שינוי אמיתי במצב הלאומי יש לפנות בראש ובראשונה לכל הזרמים המרכיבים את העם, ושנית לחנך מתוך עמדה שבה הבדלים עדתיים, דתיים ומעמדיים אינם משנים את ההזדהות הלאומית המשותפת ואת הרצון לפעול ביחד לקידום עתידו של עם ישראל.

הפלורליזם ביחס לשאלת אופן הביטוי של הזהות היהודית, כאשר הוא נובע מתפיסה לאומית, אינו פלורליזם רלטיביסטי פוסט מודרני, אלא דווקא יציר מודרני מובהק.

המורשת הלאומית שייכת לכולם, וההבדלים בדרכים השונות לביטוי וקיום הערכים והמסורות הלאומיות הם הכרחיים מטבע ברייתו של עם המורכב ממליוני אנשים ואלפי שנים.

מטרת החיים והחינוך המעורב אינה ליצור 'הבנה' ואפילו לא ליצור 'גשר', אלו תוצרי לואי חשובים של המטרה האמיתית, והיא פעולה משותפת בצבא ובהמשך החיים למען קידום מטרות הציונות: קיום חברת מופת ריבונית בארץ ישראל.

אתגר חינוכי זה אינו פשוט והוא דורש ריענון אמיתי של התפיסות הלאומיות, ההתייחסויות למסורת, הידיעה וההבנה ההיסטורית, ובחינה מחודשת ומדוקדת של דרכנו החברתית והפוליטית. מהלך כזה הוא מאתגר במדה זהה דתיים וחילוניים המצטרפים אליו. יובל כאהן, מתוך המאמר 'האג'נדה החינוכית של המכינות המעורבות'.

Comments are closed